שהניר מצוי הסתיו עבר והשרב עדיין לא בא כו'. שאע"פ שזמן יפה היה וא"כ לא היה לו לקוברה בדרך אלא היה לו לשאת אותה לאפרת אעפ"כ לא עשה כדפירש"י בפרשת ויחי (להלן מח ז). אף על פי שפירש שם דעת הגריד היה משמע כי באמצע הקיץ היה א"כ י"ל דלכך מנע להוליכה ליקבר בא"י כיון שהיה החום גדול. וי"ל דמה שפירש שם עת הגריד היה שהארץ חלולה כו' לא היה באמצע הקיץ אלא בתחילת הקיץ והארץ היתה חלולה ע"י ברזל של החרישה שהניר היה מצוי:
קריאה במקור
שפתי חכמים · בראשית · פרק 35 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואין זה פשוטו של מקרא שהרי בנעמן מצינו כו'. ר"ל והתם מאי רבותיה הוא אם היא ככברה והסתיו עבר והשרב עדיין לא בא למאי נפקא מינה אלא ודאי מהלך מועט היה ומיד רדף אחריו גחזי:
כמו שאתה אומר צמד כרם חלקת שדה כו'. ר"ל כשאדם מוכר לחבירו כרם אומר לו אני מוכר לך צמד כרם וכשמוכר לו השדה אומר לו חלקת השדה כלומר שהוא מדה הידוע להם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b