פתאום. [נח"י] וקשה דבפ' ויחי כתיב כי באפם הרגו איש פרש"י אלו חמור ואנשי שכם ואינן חשובין אלא כאיש אחד. וע"ק מ"ש ומתוך כך יאמרו הגוים דמשמע דוקא כשימותו פתאום אז יאמרו הגוים וכשלא ימותו פתאום לא יאמרו הגוים מ"ש. ונראה דחדא מתרצא בחברתה, דבפ' ויחי אין נפקותא אם הרגו פתאום או במתון לכן הוכרח לפרש שלא היו אנשי שכם נחשבים רק כאיש אחד אבל הכא שרצה לסיים שמתוך כך יאמרו הגוים, בשלמא אם ימותו פתאום שלא כדרך הארץ אז ידעו שיד ה' היתה בם אבל אם ימותו אחד אחד אז יש לתלות שמתים בטבע ולא יאמרו הגוים. תדע שהרי אחרי התפלה אמר הקב"ה סלחתי כדברך והלא מתו אחד אחד ולא אמרו כלום:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 14 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b