לא לענין לעבור בארצם כו'. רצל"ת מה שכתוב אכל בכסף תשבירני וגו' רק אעברה ברגלי כאשר עשו לי בני עשו דהוא אדום, משמע דאדום הניחו לעבור בארצו, והלא בפ' חקת (במדבר כ כא) כתיב וימאן אדום וגו' ויט ישראל מעליו, ועל זה פירש לא לענין לעבור וכו'. ואם תאמר דכאן משמע דגם מואב מכר להם אוכל ומים, ובפ' כי תצא (להלן כג ד ה) כתיב לא יבא עמוני ומואבי וגו' על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. ותירץ הרא"ם דשמא יש לחלק בין קדמו להשבירו, שהמואבים לא קדמו אותם בלחם ובמים, אבל מ"מ השבירו להם אוכל ומים בכסף, אבל לא קדמו דקרא, בלא כסף משמע. עכ"ל: ועי"ל דה"ק לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה', עמון לא יבא על דבר אשר לא קדמו וגו', ומואב לא יבא על ששכר עליך את בלעם וגו':
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 2 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מוסב על אעברה בארצך. ולא על אוכל בכסף וגו' הסמוך לו, דאם כן מאי עד אשר אעבור את הירדן, עד אשר נעבור את גבולך מבעי' ליה, כאשר כתיב בפרשת חקת (במדבר כא כב):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b