שהרגו בשם המפורש. דהואיל וכתיב "אומר", ולא כתיב הלהרגני אתה מבקש, אלא ודאי באמירה הרגו: ואין לתמוה מי הגיד לאותו רשע שהרגו בשם המפורש. דאיכא למימר, כיון שראה שטמנו בחול ולא ראה אותו שעשה מעשים בידים, שפט בשכלו שהרגו בשם. [עכ"ל רא"ם]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 2 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רשעים דלטורין. פירוש מלשינים:
להיות נרדים בעבודת פרך. ואע"ג דכבר נגזרה גזירה על זרעו של אברהם אבינו ועבדום וענו אותם ד' מאות שנה (בראשית טו, יג), מ"מ היה קשה למשה, שהרי אמרה תורה (דברים כד, טז) לא יומתו אבות על בנים וגו': אי נמי הרי גם שאר בנים היו לו לאברהם וליצחק, ולמה לא נגזר השיעבוד עליהם: אי נמי, אף ע"פ שגזר עליהם ועבדום וענו אותם, מ"מ בעבודת פרך לא נגזר עליהם, וזה הי' תמוה בעיניו. [מהרמא"י]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b