שפתי חכמים · בראשית · פרק 23 · פסוק 13

אני אי אפשי בכך כו'. הוצרך לזה בעבור מלת אך שלעולם הוא בא למעט מהדברים האמורים למעלה אף כאן למעט בא אני אי אפשי וכו':

והלואי נתתי לך כבר. דהכא קאי על הכסף שצריך נתינה מיד ליד לאפוקי קרקע הרי הוא ברשותו כמו שנתתי לך כי אינו מחוסר גוביינא. [מהרש"ל]: הא דשינה לפרש מלת נתתי כסף וגו' שהוא עבר והל"ל לשון עתיד אתן כסף וגו' דר"ל הלואי שנתתי כבר ודלעיל (פסוק יא) השדה נתתיה וגו' שהוא גם כן לשון עבר והיל"ל עתיד ופרש"י הרי הוא כמו שנתתיה וכו' משום דכאן אמר אח"כ קח ממני וגו' ואם פי' הרי הוא כמו שנתתי כבר לא יפול עליו שוב לומר קח ממני שאם הוא כאילו כבר נתן לעפרון א"כ ע"כ הוא כאילו כבר קבל עפרון שאין נתינה שייך אלא ליד המקבל לכן פי' הלואי שנתתי וכו' ולפ"ז א"ש שאמר אח"כ ולכן עתה קח ממני וגו' ולעיל לא מצי לפרש כדהכא דכאן כתיב לו שמעני נתתי וגו' דלו פי' הלואי ואפשר לומר דקאי על שמעני הלואי ותשמעני ועל נתתי הלואי שנתתי וכו' משא"כ לעיל ומ"מ אילו לא כתיב הכא קח ממני וגו' לא היינו צריכים לדחוק דלו קאי נמי על נתתי רק על מלת שמעני לחוד והיינו מפרשים טפי הרי הוא כמו שנתתי וכו' כדלעיל ודו"ק. [ממ"ש]: