שפתי חכמים · בראשית · פרק 6 · פסוק 9

הואיל והזכירו ספר בשבחו. כתב הרא"ם ואף על פי שכבר הזכיר תולדותיו בפרשה העוברת חזר והזכירם כאן להודיע שלא הוליד רק אלה ולא שהוליד אחריהם בנים ובנות ולא היו ראוים לבא אל התיבה עכ"ד ולא נהירא דהא לעיל פירש הרב דלכך כבש את מעיינו שאע"פ שיהיו רשעים לא יאבדו במים לפי שאינן ראוין לעונשין לפני המבול אלא לכך חזר והזכירם להורות שהיו צדיקים שנאמר כאן אלה פוסל את הראשונים דור המבול ולכך קראן תולדות אבל דור המבול לא נקראו תולדות. [נח"י]:

שעיקר תולדותיהם כו'. ונ"ל דרצונו לומר מדכתיב אלה תולדות נח ומפרש נח איש צדיק ש"מ דמעשים טובים אקרי נמי תולדות ונקט בתחלה איש צדיק ואחר כך ויולד נח וגו' ש"מ דמעשים טובים עיקר תולדותיהם:

ויש דורשים אותו לגנאי. קשה היאך דורשין לגנאי כיון שהיה צדיק ויש לומר שהי' סומך על את האלהים כמו שפירש רש"י ז"ל ואידך שדורש לשבח מפרש לקרא אדרבה גבי אברהם כתיב התהלכתי ולא בתמידות לפי שהיה לו עסק כדי להכניס הבריות תחת כנפי שכינה אבל נח לא היה לו עסק עם בני דורו לפי שהיו רשעים גמורים כתב את האלהים כלומר שלא היה לו שום עסק כ"א עם אלהים. [מהרש"ל]: ואפשר נמי דהוקשה דהל"ל בדורו ומדאמר בדורותיו משמע בכל העשרה דורות שמאדם עד נח היה צדיק תמים לכך אמר מ"ס לשבח ומ"ס לגנאי לפי מעשי אלו עשרה דורות היה צדיק אבל וכו'. ואפשר נמי דבהא פליגי דמ"ס דבדורותיו קאי על עשרה דורות שמאדם עד נח ומ"ס על עשרה דורות שמנח עד אברהם הא בדורו של אברהם וכו'. [נח"י]: ואף על פי ששניהם מודים שלא היה צדיק גמור אלא לפי דורו דאם לא כן מאי כ"ש דקאמר מ"מ בפירוש בדורותיו קמיפלגי מ"ס בדורותיו לשבוחי הוא דאתי לומר אף בדורותיו שהיו רשעים והיה לו ללמוד ממעשיהם אפילו הכי היה צדיק כ"ש אם היה וכו' ומ"ס לגנותו הוא דאתי וכו' כדפירש לעיל אבל כ"ע מודו שאילו היה בדור צדיקים והיתה צדקתו כמו שהיתה עכשיו לא היה נחשב לכלום וכ"ע מודו שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר לפי שאינו דומה מי שגדל בתוך צדיקים למי שגדל בתוך רשעים והא דדרש בדורותיו חד מנייהו לגנאי וחד מנייהו לשבח אף על פי שאין להם הכרע אם לגנאי אם לשבח משום דחד מינייהו סובר דבדורותיו קאי אהיה דסמיך ליה לומר שזה היה בזמן דורותיו שהיו רשעים וכ"ש וכו' וחד מינייהו סובר דבדורותיו קאי אצדיק דלעיל מיניה כאלו אמר צדיק בדורותיו שפירש צדיק לפי דורות וזהו לגנאי בלי ספק. [רא"ם]: קשה והלא בגנות בהמה טמאה לא סיפר הכתוב ואיך דורשין בגנאי של צדיק י"ל דאין דורשין גנאי של נח אלא בגנות הדור אשר היה צדיק תמים והיה צריך סעד לתמכו ולא כאברהם אלא ודאי שהדור היה גרוע. [דברי דוד]:

ובאברהם הוא אומר אשר התהלכתי. דעת רש"י דאת אלהים התהלך נח משמע דלא הי' הליכתו של נח אלא במקום שאין אדם שם כי אם אלהים לבד והיה פורש מבני אדם לפי שהיו כולם רשעים וירא שמא ילמד ממעשיהם הרעים דנח לא היה צדיק כל כך אלא צריך סעד לכך את אלהים התהלך נח כלומר במקום שאין שם אלא אלהים לבד אבל אברהם מתחזק בצדקו מאליו לפי שהי' צדיק גמור והולך בין הרשעים והוכיחן ומגיירן ולא היה ירא שמא ילמד ממעשיהם לפיכך לא צריך סעד:

לשון עבר. מבנין התפעל:

בלשון כבד. רצה לומר שהלמ"ד ממלת התהלך דגושה זה לשון כבד:

שהוי"ו שבראשו הופכו להבא. ר"ל אם לא היה הוי"ו של והתפלל היה פירושו גם כן לשעבר: ואני קבלתי שפירוש הוי"ו שבראשו הוא וי"ו של ובא שאם כתב בא והתפלל ע"כ נפרש אותו עבר כמו פעל ועשה יצר וברא אבל עכשיו דכתיב ובא מהפכו לעתיד. [קיצור מזרחי]: