במוקדשין. פי' בקדשים ששחטן בחוץ הכתוב מדבר: [ג"א] דא"ל שהכתוב מדבר בחולין בחוץ יהיה חייב כרת, שלא מצאנו שום אזהרה ע"ז, ומה שפרש"י בחולין על ההוא דאמרינן שמתחלה נאסר להם בשר תאוה מפני שכתב איש אשר ישחט שור או שה וגו', וא"כ מוכח מדבריו שבחולין איירי. נראה לי והוא נכון על דרך פרש"י, שאין לומר שעיקר הכתוב מדבר בחולין שהרי חייב כרת בכתוב, ואין בחולין כרת, אלא מדכתיב סתם איש איש אשר ישחט וגו' ולא כתיב אשר ישחט עולה או זבח, אלא מפני שאין שום בשר שנשחט חוצה לפי שנאסר להם בשר תאוה, לפיכך לא כתב אשר ישחט עולה או זבח, דמשמע אבל בשר אחר מותר לשחוט בחוץ, וכיון שאין שום דבר שנשחט רק קדשים שהרי אסור להם בשר תאוה לא הוצרך לפרש קדשים, וכתב סתם אשר ישחט שור או שה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 17 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חוץ לעזרה. ר"ל מה שכתוב הכא במחנה לא מיירי במחנה כהונה דהיינו מעזרה ולפנים, דאם שחט הזבח שלא במקומו, דהיינו בדרומו של מזבח יהא בכרת, דאף אם ישחט אותו בדרום מה צד איסור יש בזה כששחט מעזרה לפנים, אלא חוץ לעזרה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b