אני ה' דברתי שזה לא דברתי וגזרתי ע"י מה"ד ושם אלהים המורה דין רק ע"י שם הוי"ה המורה רחמים שאני עושה זאת ברחמים גדולים והוא מדה טובה מאתי שלכן אני חושב יום לשנה כדין מדה טובה, כי אם לא זאת אעשה היינו אם לא אעשה זאת לכל העדה הרעה הנועדים עלי לחשב להם יום לשנה, אז במדבר הזה יתמו ושם ימותו אז מגיע להם כפי הדין עונש כפול [א] שבמדבר הזה יתמו כלם אף הפחותים מבן עשרים, [ב] שגם שם ימותו כמו שפי' חז"ל ושם ימותו לעוה"ב שימותו גם בעולם הנפשות שלא יהיה להם חלק לעוה"ב, וא"כ מה שאני חושב להם יום לשנה אינה תנואה ועלילת מה"ד רק חסד ורחמים שעי"כ לא יתמו במדבר, כי הפחותים מבן עשרים יכנסו לארץ ולא ימותו לעוה"ב כי יקומו בתחיה:
קריאה במקור
מלבי"ם על במדבר · פרק 14 · פסוק 35
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mikraei Kodesh, Vilna, 1891
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002100356
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 30f4f00ce8ef0c05c23334fc5e434974c0b682c08bfc49942fe5f40ed6aebcca