מלבי"ם על במדבר · פרק 34 · פסוק 2

זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה הנה מצאנו גמלים אחרים רחבים יותר מהגמלים שחשב פה, שבסוף פ' עקב אמר כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם, וכן בתחלת ספר יהושע, הרי גמל צפון מגיע עד נהר פרת רחוק הרבה מגמל צפון הנסמך פה עד הר ההר, ובסדר משפטים (כג לא) ושתי את גמלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר ועד הנהר, ומוכרח שהגמלים הנאמרים פה הוגבלו רק לעת עתה שהיה מספרם מעט ולא יכלו לנחול יותר וז"ש אשר תפול לכם בנחלה ר"ל עתה, ובפ' עקב ומשפטים דבר על עת שיתרבו יותר ויצטרכו להרחיב את גבולם כמ"ש בפ' משפטים עד אשר תפרה ונחלת את הארץ ושתי את גמלך מים סוף ומ' ר"ל בעתיד בעת שתפרה, ופה ציין גבול נגב ממזרח למערב מקצה ים המלח עד הים הגדול, וזה נזכר ג"כ בס' יהושע (סי' טו) שהיה גבול נגב של יהודה שנחל בדרומה של א"י [ובפרושי שם בארתי השנוים בלשון בין שם לכאן עיי"ש] והים הוא גבול מערב וגבול צפון ציין ממערב למזרח מן הר ההר עד חצר עינן, ונלכד בתוך חוט הגבול חמת וצדדה, ומן צדדה לחצר עינן נתרחב הגבול, וגבול מזרח מצפון לדרום הוא מחצר עינן עד קצה ים המלח ונלכד בתוך החוט שפם ורבלה וים כנרת והירדן. וגבולות אלה באו גם בספר יחזקאל (סי' מז) ולפי' המפרשים הגבולות הנאמרים שם על לעתיד הם עצמם הגבולות דפה ולפי פרושם יתקצר גבול א"י לעתיד, ואנכי בפירושי שם בארתי כי גמלות א"י יתרחבו לעתיד בכל הצדדים, שבצד דרום יירשו ארץ אדום ומואב ובני עמון שהם קיני וקנזי וקדמוני שהבטיח השם ית' לא"א, וילך הגבול מתמר עד מי מריבת קדש הוא מחצצן תמר עד עין משפט היא קדש, וגם ארץ סדום ועמורה יכנס בגמל א"י, ובצד צפון יתרחב במקצוע צפונית מערבית עד צפונה לצור וצדון, וילך למזרח אל צדדה דרך חתלון, ובמקצוע צפונית מזרחית יתרחב מחצר עינן עד דמשק ודמשק יכנס בגבול הארץ וכן יתוסף בצד מזרח, ואז יתקיים מ"ש השי"ת לא"א (בראשית ט״ו:י״ח) מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת, ובכל פרשה הזאת דייק וכפל מלת לכם, והיה לכם פאת נגב, ונסב לכם הגבול, וכן בכל מאמר עד שסיים זאת תהיה לכם הארץ, לרמז שהוא רק לפי שעה כי יתרחב הגמל בכל פעם כמו שהיה בימי דוד ושלמה ובימי הורדוס שאז התפשט מלכותם עד נהר פרת וכש לעתיד לבא: