מלבי"ם על במדבר · פרק 1 · פסוק 50

ואתה הפקד את הלוים באר הטעם שלא ימנו בתוך ב"י כי הם מובדלים מישראל אם במנין לגלגולת כי הם הם נתונים לעבודת הקדש [ולבן בוכרי דפליג במתניתין דשקלים וס"ל דכהנים פטורים ממחצית השקל ה"ה לוים כמ"ש התוס' במנחות (דף כא) ובערכין (דף ד') ומפרש בירושלמי דשקלים שסובר שמ"ש כל העובר על הפקידים היינו הנמנים מבן עשרים והלוים לא נמנו], ואם במנין לצבא מלחמה הם יהיו מופקדים לצבא המשכן, וכן א"צ למנאם לענין חלוקת הארץ שלא נטלו חלק בארץ וע"כ א"צ שישגיחו ראשי המטות על מנינם, לכן אמר ואתה הפקד אתה לבדך, וחשב בזה ה' ענינים [א] שיהיו מופקדים על משכן העדות בעת עמדו במק"א היו הם השוערים והשומרים, על כל כליו ועל כל אשר לו על היין והסולת והבשמים והחביתין ולחם המערכת ועוד כמה דברים שחשב בדה"א (סי' ט' וסי' כג), והראב"ע פי' על כל כליו הארון והשלחן והמנורה ועל כל אשר לו כלי הכלים ר"ל המלקחים והמחתות והסירות ודומיהם, [ב] המה ישאו את המשכן בעת הנסיעה וזה מצוה גם לדורות, וסביב למשכן יחנו יל"פ שר"ל שבעת הנסיעה יקיפו את המשכן, ואף למ"ד כקורה היו מהלכים הלכו בני גרשון ובני מררי סביב העגלות: