כל תרומת הקדשים בא כלל בסוף המאמר וכן בא הכלל בתחלת המאמ' והפרטים באו באמצע ללמד שכלם נתנו בברית מלח אף דברים שאינם מפורשי' רק למדנו מריבוי הכתו' וע' במכלתא בא (סי' פג), ואמר בתחל' ובסוף לחק עולם שינהגו לדורות ובארתי הטעם בזה אמור (סי' סו) ואמר באמצע גם גבי חזה ושוק לחק עולם כי חזה ושוק אין נוהגים בבמה ומלמד שבכ"ז בזמן המקדש לא יבטלו לעולם, ומ"ש ברית מלח פי' הראב"ע שמקום המלח כמו נכרת מן הישוב שלא יעלה בו כל עשב, וטוב יותר דברי חז"ל כפרש"י שהמלח לא יסריח ולא יתקלקל ולא עוד אלא שמבריא דברים אחרים שלא יתקלקלו כן לא יופר הברית הזה ע"י חטאים:
קריאה במקור
מלבי"ם על במדבר · פרק 18 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mikraei Kodesh, Vilna, 1891
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002100356
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 30f4f00ce8ef0c05c23334fc5e434974c0b682c08bfc49942fe5f40ed6aebcca