פר אחד כבר התבאר בסדר מצורע (סי' יז בת"א) באורך שכ"מ שנאמר מספר אחד ע"ש היחיד בא להורות שהיה מיוחד ומצוין באיזה דבר וגם משמיענו שאת המובחר לקח לעולה והפחות ממנו הביאו לשלמים. והנה במ"ש כבש בן שנתו לעולה יש לטעות שרק הכבש היה לעולה וידענו זה ממ"ש אח"כ כל הבקר לעולה ובהפך ממ"ש שם וכל בקר זבח השלמים יש לטעות שרק הבקר היו לשלמים, שלכן בא שם בקר בסמיכות וידענו מפה שאמר ולזבח השלמים שמוסב על כולם, והגהתי כגי' הגר"א, וידוע שהחטאת אינה באה נדבה ואמר בזבחים (דף ט') דחטאת נחשון עולה היא והיה הוראת שעה והיה כדוגמת שעיר ר"ח שמכפרים על טומאה שאין בה שום ידיעה, וזה מכפר על טומאת התהום:
קריאה במקור
מלבי"ם על במדבר · פרק 7 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זה קרבן נחשון ר"ל שהביא משלו כנ"ל (סי' קנ"ג), ואמר מלת זה שבא להוציא דבר אחר, שאין היחיד מביא קטורת נדבה כן גרם בפסיקתא זוטרתא ואין מביאין חטאת שלא על חטא ושאין קרבן יחיד אחר דוחה שבת וטומאה שנשיא אפרים הקריב בשבת ונשיאים הראשונים לא הטהרו מט"מ שלא נשרפה הפרה עד יום השני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mikraei Kodesh, Vilna, 1891
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002100356
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 30f4f00ce8ef0c05c23334fc5e434974c0b682c08bfc49942fe5f40ed6aebcca