כשהיו ראויים לקלל וכו'. פירוש, כי "לא קבה" הוא לשון עבר, כמו "לא זעם ה'", ואם כן על כרחך פירושו שהיו ראוים לקללה, דאם לא כן, למה היה הקדוש ברוך הוא מקלל אותם – אם לא היו ראוים לכך, אלא שהיו ראוים לקללה, ואפילו הכי לא קלל הקדוש ברוך הוא אותם. ואם לא היה לשון עבר, הוי למכתב 'מה אקוב לא יקוב אל', ואם כן על כרחך אנו צריכין לפרש כמו שאמרנו:
קריאה במקור
גור אריה על במדבר · פרק 23 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והוא לא כעס כל הימים. פירוש, הא דכתיב "לא זעם" לשון עבר, כלומר שעד היום הזה לא זעם ה', ואף על גב שדרך הוא לזעום בכל יום, והקדוש ברוך הוא לא זעם כל אותן הימים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc659d9b462f6acf96d49c01561df1faba33e0609c1ad4ee49bea5afcf627d3c