סלת למנחת נדבה. דאין לומר מנחת נסכים השייכים לקרבנות, דאם כן הוי להזכיר גם כן הנסכים. ועוד, דאין להזכיר המנחה עד שיזכיר הקרבן, והוי ליה להקדים הקרבן ואחר כך המנחה, לפי שהמנחה הוא לפי הקרבן; שלשה עשרונים לפר, שני עשרונים לאיל (להלן כח, יב) :
קריאה במקור
גור אריה על במדבר · פרק 7 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc659d9b462f6acf96d49c01561df1faba33e0609c1ad4ee49bea5afcf627d3c