הוא הקרן. פירוש, שאין אדם משלם התוספות אלא אם כן משלם בראש הקרן, ולפיכך נקרא הקרן "בראשו". ובגמרא פרק הגוזל קמא (ב"ק קי. ) משמע דצריך לכתוב "בראשו", אף על גב דלא כתב רק "אשמו" בלבד ואנא ידעינן דקרן הוא ולא חומש, שהרי כתיב אחריו "וחמישיתו יוסיף עליו", אפילו הכי כתב "בראשו" ללמד דקרא דבתר הכא (פסוק ח) "ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו" איירי בגזל הגר ולא בגניבת הגר, דאמר "האשם" זהו הקרן, "המושב" זהו החומש, ובגזל הגר הכתוב מדבר. או אינו "האשם" זהו קרן, "המושב" זהו כפל, ובגניבת הגר הכתוב מדבר, תלמוד לומר (כאן) "אשמו בראשו", הרי בממון המשתלם בראשו – דהיינו קרן לבד ולא כפל – הכתוב מדבר:
קריאה במקור
גור אריה על במדבר · פרק 5 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
למי שנתחייב לו. פירוש, כי אין "ונתן לאשר אשם לו" כמו "ואשמה הנפש ההיא" (פסוק ו), שפירושו שחטא הנפש, ויהיה "לאשר אשם לו" למי שחטא לו, והוא הקב"ה, ואם כן יהיה החומש להקדוש ברוך הוא, וזה לא יתכן, דהא כתיב (פסוק ח) "ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן", ופירושו (רש"י שם) "האשם" זהו הקרן, "המושב" זהו החומש, ומשמע דווקא אם אין לו גואל להשיב אליו, ואם יש לו גואל יתן לו או ליורשיו, לפיכך "לאשר אשם לו" על כרחך מלשון חיוב, כלומר למי שנתחייב לו. והרא"ם פירש ענין זר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc659d9b462f6acf96d49c01561df1faba33e0609c1ad4ee49bea5afcf627d3c