אין נא אלא לשון בקשה שלא יאמרו כו'. פירוש, מה שהיה צריך משה רבינו עליו השלום לבקש את יתרו שלא ילך, והלא היה לטובתו של יתרו, ואין מבקשים האדם בדבר שהוא טובתו, ותירץ, שהיה מתירא שלא יאמרו כי 'לא נתגייר וכו", והוי חילול השם, לכך היה אומר לשון "נא":
קריאה במקור
גור אריה על במדבר · פרק 10 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דבר אחר שתהא חביב וכו'. הוצרך לכל הפרושים האלו, מפני שכולם צריכים; דלפירוש קמא, לא הוי למכתב רק 'והיית לעינים', ולמה כתב "לנו לעינים", ולפיכך צריך לפרש 'כל דבר שנעלם וכו". וגם על זה קשה, שלשון "והיית" הוא עבר, והוי למכתב 'ותהיה לעינים'. ואין הוי"ו מהפך העבר לעתיד, כי אחר שנסמך התיבה אל לשון עבר, והוא "ידעת את חנותינו", גם הוא עבר. ולשני הפירושים קשה, שהכתוב יותר היה להקדים שירצו להטיב ליתרו, כמו שאמר אחר כך "והיה הטוב", וזה אינו טובה ליתרו מה שיהיה יתרו מאיר עיניהם של ישראל, לכך פירש 'שתהא חביב עלינו וכו", רוצה לומר שגם זה טובה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc659d9b462f6acf96d49c01561df1faba33e0609c1ad4ee49bea5afcf627d3c