קריאה במקור

גור אריה על במדבר · פרק 11 · פסוק 26

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מה עשה לקח ע"ב פתקין. יש מקשים, למה הוצרך ליקח ע"ב פתקין, יקח י"ב פתקין; על י' יכתוב ששה ששה, ועל שנים יכתוב חמשה, והנשיאים יקחו הפתקין, והנשיא שיעלה בידו פתק שכתוב עליו ה' – יהא בשבטו ה'. ואין זה קשיא, דהא מסיק 'מי שעלה בידו חלק, אמר לו, הקדוש ברוך הוא לא חפץ בך', וזה שייך דוקא כשיקח כל אחד ואחד פתקו, אבל היכי שנשיא השבט יקח, יצטרך לומר דהמקום לא חפץ בשבט שיהא בו ששה, וזה אינו, כי שבט אחד הוא שוה לשני מצד השבטים, ולפיכך לקח כל אחד ואחד פתקו, לברר איזה לא חפץ בו. ועוד אפשר לומר, שהיה כתוב בפתקין 'זקן ראשון' 'זקן שני', וכן כולם, וכל מי שעלה בידו 'זקן ראשון' היה יושב בצד משה, כי היה ישיבתן סמוך למשה כפי חשיבותן, כמו שיושבים סנהדרין, כדמוכח בסנהדרין, ו[ל]כך כל אחד הוצרך ליקח פתקו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: cc659d9b462f6acf96d49c01561df1faba33e0609c1ad4ee49bea5afcf627d3c