גור אריה על במדבר · פרק 22 · פסוק 9

להטעותו וכו'. ובפרשת בראשית (בראשית ג, ט) פירש (רש"י) גבי "איכה", שהוא כמו "מי האנשים" דבלעם, לכנוס עמו בדברים, וכאן פירש להטעותו. ונראה לי דתרווייהו צריכים; כי אין לפרש כלל שהקדוש ברוך הוא אמר "מי האנשים" להטעותו, כי אין הקדוש ברוך הוא מטעה שום בריה, אלא הבא לטמא פותחין לו (שבת קד. ), אבל אין מסייע לו. והשתא אם לא היה שם פירוש אחר על "מי האנשים", לא היה זה מדתו של הקדוש ברוך הוא לומר כך, דאם לא כן, איך יפרש בלעם "מי האנשים", ועל כרחך צריך לו לטעות ולומר שאין הכל גלוי לפניו. אבל השתא דנוכל לפרש "מי האנשים" לכנוס עמו בדבור, כמו אדם (בראשית ג, ט) וקין (בראשית ד, ט), לא הטעה אותו הקדוש ברוך הוא, שהרי אפשר שפיר, ושוב אם יטעה בלעם את עצמו ויאמר שאין הכל גלוי לפניו – הוא הטעה את עצמו, ונתן פתח לפניו לטעות, וזה מדת הקדוש ברוך הוא. ומכל מקום אין לומר שמה שאמר הקדוש ברוך הוא "מי האנשים" לכנוס עמו בדבור שלא יהיה נבהל, זה אינו, דמה לרשע יהיה נבהל, ונבהל רשע כמותו. ודוקא גבי אדם וקין, שם איכא טעמא כדי שלא יהא נבהל להשיב לומר 'חטאתי' (רש"י שם), וזה לא יתכן גבי בלעם. אלא שנתן פתח לפניו לטעות, וזה להטעותו, רצה לומר שפתח לו פתח להטעותו: