את שבדוק לך. דאם לא כן, הרי לא לקח אותו לו. ומה שאמרה רבקה "וקח לי משם שני גדיי עזים" (בראשית כז, ט), ולא לקח אותם לה, היינו מפני שהיה בעצת רבקה, שייך "וקח לי", אבל כאן לא שייך כלל "קח לך". וכן הא דכתיב (ירמיה ה, ה) "אלכה לי אל הגדולים", "הגשם חלף הלך לו" (שיה"ש ב, יא), מפני שעיקר המעשה הוא בו, שייך "הגשם חלף לו", וכן "אלכה לי", אבל כאן לא היה למשה כלל צורך במעשה, אדרבה, היה רוצה שתהיה הגדולה לבניו (רש"י פסוק יז) :
קריאה במקור
גור אריה על במדבר · פרק 27 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תן לו מתורגמן וכו'. פירוש, כי הסמיכה בכל מקום הוא רשות, שנותן לו לנהוג כבוד, וזהו הסמיכה לדון ולהורות. ומפני שהוקשה לו, שאי אפשר לומר שנתן לו רשות בלבד, דזה פשיטא, בודאי יתן לו רשות, אלא פירושו שיתן לו מתורגמן שידרוש בחייו, כדי שלא יהיו אומרים שלא היה יכול להרים ראש בימי משה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc659d9b462f6acf96d49c01561df1faba33e0609c1ad4ee49bea5afcf627d3c