לשון שבועה הוא אם לא כן אעשה איני חי. כלומר, הא דכתיב "חי אני אם לא כן אעשה", דמשמע אני חי אם לא כן אעשה, שזהו היפך כוונת הכתוב, אלא אדרבה פירושו, 'אם לא כן אעשה איני חי'. ומה שכתב "חי אני אם לא כן אעשה", ולא כתב 'איני חי אם לא כן אעשה', ד"חי אני" הוא השבועה שנשבע בחייו, ואם לא היה אומר "חי אני" לא היה כאן שבועה כלל, שצריך להיות נשבע בשם (שבועות לה. ). ואילו אמר 'איני חי אם לא אעשה זאת', לא היה כאן שבועה בדבר כלל. ולפיכך "חי אני" הוא השבועה. והשבועה הוא כך; "חי אני", רוצה לומר חיי תלוים בזה, כי חיי חס ושלום בטלו אם לא כן אעשה. וזה שפירש רש"י שהוא לשון שבועה, פירוש ולכך כתיב "חי אני", שהנשבע יאמר "חי אני" דרך שבועה:
קריאה במקור
גור אריה על במדבר · פרק 14 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc659d9b462f6acf96d49c01561df1faba33e0609c1ad4ee49bea5afcf627d3c