שתהא סנהדרין כו'. פירוש דסנהדרין של עשרים ושלשה שדנין דיני נפשות (סנהדרין ב. ), דנין בחוצה לארץ, דבהכי איירי, והוא יהיה נוהג בחוצה לארץ. ומה שאמר (רש"י) 'כל זמן שנוהגת בארץ', מפני דסנהדרין גופיה בטל בחורבן הבית, כדדרשינן בסנהדרין (נב ע"ב) "אל הכהן ואל השופט שיהיה בימיך" (ר' דברים יז, ט), בזמן דאיכא כהן – איכא שופט, אין כהן – אין שופט. ומה שהוצרך לכתוב "בכל מושבותיכם", אף על גב דחובת הגוף היא, ולא חובת קרקע, היינו מפני שכתוב (ר' דברים טז, יח) "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' נותן לך", ויש לומר דוקא בארץ ישראל נוהגת, ולא בחוץ לארץ, לכך הוצרך למכתב "בכל מושבותיכם". והא דכתיב "כל שעריך אשר ה' נותן לך", מתרץ בגמרא במסכת מכות (ז. ) דבארץ ישראל ממנין דיינין בכל עיר, אבל בחוץ לארץ בכל פלך ופלך ממנין, אבל לא בכל עיר. לכך כתיב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך":
ומה שהקשה הרמב"ן, דלא מצאנו בדבר שאינו נוהג תמיד – אף לאחר החורבן הבית – לכתוב בו "לדורותיכם", כיון שאינו נוהג אלא בזמן הבית. ואין דבריו קשיא, דהא גבי חדש כתיב גם כן (ויקרא כג, כא) "בכל מושבותיכם לדורותיכם", ואיכא מאן דאמר בפרק קמא דקדושין (לז. ) דלא הוי חדש בחוץ לארץ דאורייתא. ועוד, גבי פסח כתיב (שמות יב, יד) "לדורותיכם", ושנינו במכילתא (שם) אצל "חקת עולם תחגוהו לדורותיכם", והביאו רש"י בפרשת בא (שם), יכול מעוט דורות שנים, תלמוד לומר "חקת עולם וכו'". שמע מינה דאי לא כתיב "חקת עולם", היה פירוש "לדורותיכם" לא לעולם, רק קצת דורות:
ומה שהקשה הרמב"ן, דלא מצאנו בדבר שאינו נוהג תמיד – אף לאחר החורבן הבית – לכתוב בו "לדורותיכם", כיון שאינו נוהג אלא בזמן הבית. ואין דבריו קשיא, דהא גבי חדש כתיב גם כן (ויקרא כג, כא) "בכל מושבותיכם לדורותיכם", ואיכא מאן דאמר בפרק קמא דקדושין (לז. ) דלא הוי חדש בחוץ לארץ דאורייתא. ועוד, גבי פסח כתיב (שמות יב, יד) "לדורותיכם", ושנינו במכילתא (שם) אצל "חקת עולם תחגוהו לדורותיכם", והביאו רש"י בפרשת בא (שם), יכול מעוט דורות שנים, תלמוד לומר "חקת עולם וכו'". שמע מינה דאי לא כתיב "חקת עולם", היה פירוש "לדורותיכם" לא לעולם, רק קצת דורות: