והאיש וגו׳ אל הכהן העומד לשרת וגו׳ או אל השופט. ביאר הכתוב דתרי אופני הוראה המה וכמש״כ באורך לעיל י׳ ו׳ ובס׳ במדבר ט״ו ל״ג. חדא על ידי סברא בעלמא. ובזה היה הכהן העומד לשרת בכה״ג מוכשר יותר מכל ישראל. ושנית ע״י דרך החקירה וההכרח. ובזה מיוחד ראש הסנהדרין ומכונה השופט ומשמעו כאן החוקר הראשון בישראל. ולא מתפרש השופט דהאי קרא כמו השופט דלעיל. דלעיל משמעו החותך הדין וכאן משמעו החוקר היותר גדול. וע״כ הכי הוא שהרי כאן חילקה תורה לשנים ובכלל שופט דלעיל נכלל גם הכהן העומד לשרת שם וגו׳ גם השופט דהאי קרא. והיינו דאיתא בסנהדרין די״ד דראב״י אמר דכה״ג יקרא שופט שנאמר ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט וגו׳. ולכאורה תמוה האיך מוכח דכה״ג נקרא שופט דלמא השופט הוא משבט אחר. אלא כמש״כ דע״כ בכלל השופט אשר יהיה בימים ההם נכלל גם הכהן העומד לשרת שם וגו׳:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 17 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb