ויכתוב משה את התורה הזאת. עוד לא השלימה עד שמגיע למקרא כ״ד דכתיב עד תמם. אבל כאן לא מיירי בהשלמת התורה. אלא כתב עד כה ותפר היריעות ונתן לכהנים. ועדיין לא צוה להניחה בארון כ״ז שלא נגמרה:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 31 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בני לוי. כבר נתבאר לעיל ח׳ דזה הלשון מורה דוקא ת״ח דזה מיוחד לשבט לוי בכלל. ובשביל שהכהנים קדושתם מסייע הרבה לעמל תורה מש״ה ייחד משה להם הנתינה ועדיין קשה לשון בני לוי. ולא כתיב הלוים. מזה למדו חז״ל פ׳ הנזקין דבקרה״ת כהן ואח״כ לוי ואח״כ ישראל. (וע״ע לעיל ס״פ שופטים דשם למדנו דבכל מקום שנקבצים כהנים וישראל. הלוים באמצע):
הנושאים את ארון ברית ה׳. גם זה נתבאר שם שלא מיירי בנשיאת הארון כמשמעו. אלא כח התלמוד שהוא ארון ברית ה׳:
ואל כל זקני ישראל. שגם המה משתתפים במשאה ונגשים לענין מצוין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb