העמק דבר על דברים · פרק 16 · פסוק 22

אשר שנא ה׳ אלהיך. כפרש״י דאע״ג שהיתה אהובה בימי האבות וגם משה רבינו העמיד י״ב מצבות. עכשיו שנאה מאחר שעשאוה חק לע״ז. ולא נתבאר עדיין מ״ש מצבה ממזבח שהרי מקריבים לפני ע״ז במזבח ג״כ. כדכתיב כ״פ כי את מזבחותם תתוצון וכדומה. אבל כבר ביארנו בס׳ שמות ל״ד י״ג. דמזבח לא נהגו אומות העולם אלא להקרבה והיינו משמשי עבודת כוכבים. משא״כ מצבה היה גם לעבודת כוכבים ממש. ומשנה מפורשת היא במס׳ ע״ז דמ״ז דאבן שחצבה מתחלה לבימוס ה״ז אסורה. וע״כ עושין אותה עצמה לע״ז ג״כ כפרש״י ותוס׳ שם מדאסורה משעת עשייה. ומש״ה נעשית שנואה בעיני ה׳. ומזה הפעם נשנא כל עץ להעמיד אצל מזבח. דגם אשרה אע״ג שהיו כמה משמשין לבד כמש״כ הראב״ד והר״ן רפ״ג דסוכה. מ״מ יש אשרה שעובדין אותו כדאיתא בע״ז שם: