ולא יהיה קדש. פרש״י משכב זכור. וכבר הקשה הרמב״ן ע״ז ובאמת הא דאיתא בגמ׳ סנהדרין שאזהרה על ע״ז למדנו מהאי קרא אינו אלא שמרומז גם זה כאן אבל אינו עיקר המקרא אלא כמש״כ הרמב״ן נשואין עם עבד ושפחה שאין לו בהם קדושין. אבל לפי״ז הטעם משום שאינן בקדושין ה״ה נשואין עם עובד כוכבים ועובדת כוכבים שאין קדושין תופסין בהם. ובאמת אין בהם אזהרה אלא משום פן יסיר מאחרי כמבואר לעיל ז׳ ג״ד. וזה הטעם לא שייך בשפחה שמשועבדת לו. וכן ישראלית לעבד לא שייך החשש כ״כ שיסיר העבד את בניו מאחרי ה׳. אבל נגד זה לאו לא יהיה קדשה ולא יהיה קדש מיוחד רק בשפחה ועבד משום פריצות בביאה ולא בעובד כוכבים ועובדת כוכבים. והיינו משום שאין בהם הפקרות בביאה כמו עבדים שמרבים זמה כדאיתא בפסחים דקי״ג ב׳ חמשה דברים צוה כנען וכו׳. ושפחות דפריצא ושכיחא טובא כדאיתא בגיטין פרק א׳ ומש״ה נקראו קדש וקדשה:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 23 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb