העמק דבר על דברים · פרק 1 · פסוק 46

ותשבו בקדש ימים רבים וגו׳. מ״מ אע״ג שלא שמע הקב״ה תפלתכם מ״מ הועלתם מחצה שישבתם בקדש במקום א׳ הרבה שנים אשר ידעתם. ובפרש״י בשם הספרי היה י״ט שנים מחצה ממש. וכ״ז מוסר והדרכה לישראל ג״כ לדורות שלא יתייאשו מן התפלה ואם לא הועיל כפי שמתפללים מכ״מ תועיל הרבה:

והנה לא נתבאר באיזה קדש מיירי כאן אם בקדש ברנע כמש״כ הראב״ע כאן והרמב״ן בפ׳ חקת כ׳ א׳. וא״כ מה שאמר הקב״ה בפ׳ שלח מחר פנו וסעו לכם וגו׳ אינו מחר ממש אלא לזמן רב. או הוא סתם קדש שבקצה ארץ אדום וכמש״כ הראב״ע בפ׳ חקת שם וא״כ נסעו מקדש ברנע מיד והלכו כמה מסעות עד שבאו לקדש בארץ אדום ועמדו י״ט שנה. וע״ז כתיב בפ׳ חקת וישב העם בקדש כדעת הראב״ע שם. אבל א״כ אינו מדויק הא דכתיב שם ויבאו ב״י וגו׳ בחודש הראשון ותמת שם מרים. משמע באותה שנה של ביאה ובאותו חודש מתה מרים. וכמו שהקבלה בידינו שמרים מתה בר״ח ניסן וא״כ היה בי״ט שנה לפני הכניסה לארץ. והרי שמענו מהקבלה דמרים מתה בשנת הארבעים. אלא משמע יותר דבאו לקדש של אדום בשנת הארבעים וישיבתם י״ט שנה היה בקדש ברנע אותו מקום ששלחו מרגלים: