ואם יפנה לבבך ולא תשמע. למה שאני מזהירך כהיום לעלות בהר ה׳. אזי תדע ונדחת והשתחוית וגו׳. סופך להגיע לידי כך. וזהו הוספה שבפרשה זו. שאע״ג שבאמת ברכות שבפ׳ תבוא אינן תלויות על אהבת ה׳ מכ״מ אם לא יטו לב למעלה זו. אזי ממילא יבא לקצה האחרון שברע. לכן חובה להגיע לקצה הראשון כמש״כ הרמב״ם בהל׳ תשובה. שמי שמקולקל באיזה דבר. מחויב להטות עצמו אל קצה השני אע״ג שאינו ג״כ דרך המיצוע שמחויב לכל אדם. מכ״מ הוא מחויב לכך כדי שלא יבא ליד קלקול גדול. וע׳ מש״כ בפ׳ ואתחנן:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 30 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb