כי פתח וגו׳. קאי על אחד אחיך. כפי הצורך שנדרש להקימהו על רגליו:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 15 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והעבט תעביטנו וגו׳. סתם לשון עבוט משמעו הלואה כמו והעבטת גוים וגו׳. אבל אם בא בכפל לשון ולא כתיב ותעביטנו. ע״כ או משמעו משכון כמו להלן כ״ד י׳ לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו. דמשמעו ליטול משכונו. ונעשה מפעולת הלואה שם עבוט הבא בסיבת הלואה. וא״כ הפי׳ כאן שתנהוג מנהג ד״א ותטול משכון בשעת הלואה שלא יאבד מעותיו. וזהו דעת השאלתות סי׳ קמ״ז וכ״כ הרמב״ם בהל׳ מלוה בפירוש דהאי קרא. או דגם כאן משמעו הלואה לחוד. והא דכתיב בכפלות העבט תעביטנו. בא ללמד על שני אופני הלואה כמו אם יש לו ואינו רוצה להתפרנס אזי תתן לו לשעה ואח״כ תגבה ממנו ולהיפך אין לו ואין רוצה ליטול מתנה תתן לו בתורת הלואה. ופליגי בזה בכתובות דס״ג ע״ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb