כי עם קדוש אתה לה׳ אלהיך ובך בחר ה׳ וגו׳. נתן המקרא שני פעמים על איסור גדידה בכלי וקרחה ביד על מת. א׳ משום כי עם קדוש אתה וגו׳ פרוש ומובדל לגבוה. וא״כ יש לדעת כי כל צער ומקרה רע ר״ל רצון הקב״ה הוא לכבודו ית׳ או לכפרת עון של החי שהוא גם כן כבוד ה׳ ורצונו. וראוי למי שמובדל לה׳ שיבטל צערו מפני רצון ה׳ מיהו בכי ואבילות כפי שיעור שנתנה תורה הוא רצון ה׳ לתת כבוד למת עד שכבוד המת דוחה כ״מ שבתורה ואבילות בכלל כבוד המת הוא. אבל לעשות דבר שישאר הרושם לאח״ז שקבעה התורה אין זה כבוד המת ורק הפקת צער הוא ואין ראוי לקדוש ה׳ לעשות כן. ואם כן הוא טעם מצדנו. ועוד טעם ובך בחר ה׳ וגו׳. שיהיו נכנסים ונקבצים בכם כל מי שבא לעבוד ה׳ מכל העמים כמו שביארנו ענין סגולה בפ׳ יתרו ולעיל ז׳ ו׳ וא״כ אין זה כבודו ית׳ לפני אוה״ע שיהי׳ עם סגולה שלו ממושך וממורט מש״ה כתיב בישראל בין עיניכם מקום הנראה לכל אדם אע״ג שאסור בכל הראש כמו בכהנים. וכמש״כ בס׳ ויקרא שם:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 14 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb