לשוב לקחתה להיות. דוקא באירוסין וביאה מוזהר כדאיתא בקדושין דע״ח קידש ולא בעל בעל ולא קידש אינו לוקה:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 24 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אחרי אשר הוטמאה. כבר ביארנו כ״פ דרך משנה תורה לכלול שתי אזהרות במקרא אחד. וה״נ קאי כאן על הא דכתיב כי מצא בה ערות דבר. דאחר שנטמאה בזנות אסורה לבעל וזהו דרשת הש״ס ביבמות די״א ולפי הפשט מיירי גם כן אחר שנתגרשה דוקא ופי׳ הוטמאה היינו בדברי כיעור דמקרי טומאה כמש״כ בס׳ במדבר פ׳ סוטה. ולא מיבעי לשיטת הירו׳ דהיא אסורה בזה כמש״כ שם וא״כ אפילו לא גירשה היא נקראת טמאה אפילו לתלמודין דמותרת היא לבעלה אינו אלא כ״ז שלא גירשה משא״כ אחר שגירשה לכ״ע אסורה לו:
ולא תחטיא את הארץ. דזנות מכחיש פירות הארץ כדתנן שלהי מס׳ סוטה הזנות והכישופים כלו את הכל. ודברים אלו גורמים לזנות ומחטיא את הארץ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb