כי תשמע בקול וגו׳. לא ביארו הראשונים ז״ל מה הוסיף המקרא הזה והרי מיירי בהכי שעושין רצון ה׳ אלא פי׳ כי תשמע בקול היינו עסק התלמוד והבנה בקול ה׳ בדיוק כמו שביארנו כ״פ ועי׳ להלן ל׳ מקרא ב׳. ובאשר דאע״ג דשלוחי מצוה אינם נזוקין מכ״מ היכא דשכיחי הזיקא שאני [לכ״ע כמש״כ בס׳ שמות ל״ב כ״ו בהר״ד] והרי אין שכיחי הזיקא יותר ממעשה עה״נ כמש״כ. מש״ה הוסיף המקרא תנאי כי תשמע בקול שתהי׳ עוסק בתורה כדי לשמור את כל מצותיו וגו׳ וגם כדי לעשות הישר וגו׳ היינו בשמירת מדותיו ית׳ ובזה יהי׳ עסק התורה מסייעת לתקן את אשר נתעוות ע״י מעשה עה״נ. ומכאן למדנו דמי שהגיעו מעשיו לידי רוגז ואכזריות או לידי שנאת הבריות אזי יעסוק בתורה לשמה ובזכות זה תמצא ידו להעמיד הליכותיו על דרך הטוב והישר:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 13 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb