הצור. משמעו היוצר הכל כלשון המקרא שמואל א׳ אין צור כאלהינו. והקדים זה השבח ביחוד על הקב״ה באשר נוגע לענין שאומר. תמים פעלו. כל מה שפועל בעולמו הכל הוא תמים אפילו מה שנראה שהוא מחסר ומשבר מה שהיה תמים עד כה אינו אלא מתמים מה שהיה חסר עד כה. והסביר איך הוא כה. כי כל דרכיו משפט. בתורת שכר ועונש והרי שופט את הגזלן ולוקח גזלו ממנו. לא נקרא מפסיד לו אלא משלים אותו כמליצת הגמ׳ סנהדרין ד״ז דאזיל מבי דינא שקיל גלימא ליזמר וליזיל ופרש״י לא הפסיד לו אלא גזילה הוציא מידו כך כל דרכי הקב״ה הם במשפט על מעשה האדם אם כן אין זה הפסד אלא מתמימו. ומש״ה הקדים להוכיח כי כן הוא בשם הצור פי׳ אחרי שהוא הצור. וא״כ יודע הכל וגם אם כן ההשגחה רבה שהרי ההירוס נוגע להיצירה. וגם א״כ א״א לוותר שהרי שכר ועונש הם מעצם היצירה :
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 32 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. שבחים הללו מכוונים להצדיק פעולת ה׳ בשני חרבנות כאשר יבואר אל אמונה ואין עול נגד חרבן ראשון ושני צדיק וישר הוא עד חרבן ראשון ושני. כאשר יבואר עוד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb