ובא הלוי. למשמעות הראשון ובא הלוי היינו מ״ר ובזה נכלל גם כן כהן לתרומתו. אלא משום שדרך שלא להשהות תרומה בביתו גם בל״ז כמש״כ בפ׳ קרח בשם הירושל׳ מש״ה כתיב הלוי לחוד:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 14 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והגר וגו׳. היינו למשמעות השני שהוא מ״ע:
ואכלו ושבעו כדי שיתחייבו בבהמ״ז ובזה יהי׳ שפע ברכה לבעלים כמש״כ בפרשת עקב. והיינו דמסיים למען יברכך וגו׳. וגם בלי בהמ״ז כשהעני שבע בבית העשיר נותן ברכה להעשיר והברכה פועלת הרבה יותר מזכות מצות תרומות ומעשרות לבד. והיינו דמסיים בכל מעשה ידך. דמשמעו אפילו עסקים שלא בקרקע. אבל תו״מ לבד אע״ג דמברכי לבעלים כדאיתא בתענית פ״א אבל אינו אלא ברכת הארץ. משא״כ ברכת העני פועלת בכל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb