העמק דבר על דברים · פרק 27 · פסוק 10

ושמעת בקול ה׳ וגו׳. היאך יהיו נושאים מלכותו ית׳ שעל ידיהם ימלא כבוד ה׳ כל הארץ היינו שישמעו וידקדקו בתורה הכתובה שבזה ימצאו רמוזים כל דבר חכמה שבעולם. עד שיוכלו מזה להאציל דעת גם לאוה״ע רק באופן ועשית את מצותיו. היינו מעשה המצות ע״פ קבלה בע״פ:

ואת חקיו. היינו למוד התורה בדרך פלפולה:

אשר אנכי מצוך היום. קאי על חקיו שהזהיר ע״ז בערבות מואב. מש״ה הקדים כאן מצותיו לחקיו. ולא כמו לעיל כ״ו י״ז שהקדים חקיו למצותיו. משום דשניהם מיירי בתורה שבע״פ כמש״כ שם. אבל כאן שרצה לסיים אשר אנכי מצוך היום וזה לא קאי כי אם על חקיו. ומש״ה הקדים מצותיו. וענין אזהרה זו לכאן היינו שאע״ג שאין מתקדש ש״ש לאוה״ע ע״י ישראל כי אם ע״י שמדקדקים בתורה ומוצאים בה כל החכמות כדאיתא בבכורות ד״ח בעובדא דר״י בנחש לכמה מוליד שדקדק מתורת משה וכן כל חכמה יש למצוא בה אבל בתנאי שתהא יראת ה׳ קודמת לחכמתו אז התורה מצלחת למצוא הכל בתורה. והיינו שמסיים ועשית את מצותיו ואת חקיו. היינו המעשה והשקידה בתלמוד או אז תשמע בקול ה׳ כל שאפשר לשמוע. ובזה תאציל חכמה רבה על אוה״ע ותגיע לתכלית הנרצה להיות גורם לכל אוה״ע שיעבדו את ה׳ והאלילי׳ כליל יחלוף. והנה באה אזהרה זו מפי הכהנים לכל ישראל אחר ענין הר עיבל לרמז על הא שאמרו ביבמות דפ״ו מתחלה ושוטרים הלוים לפניכם. ומשעת הגלות ואילך הגיע לשוטרים הרבים בראשיכם לא נתייחדו לוים בזה עוד יותר מכל ישראל. וכה היה עזרא הכהן הוא מלאכי מזהיר זכרו תורת משה וגו׳ על כל ישראל חקים ומשפטים כמש״כ לעל א׳ ג׳: