אבנים שלמות תבנה וגו׳. בפ׳ יתרו כתיב לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה. וממילא מובן דמ״מ יהיו שלמות בלי פגימה דבשביל זה היתה הדעת נותנת לעשות אותן גזית כדי ליישרם ולהסיר הפגימות והוצרך הכתוב להזהיר דמ״מ גזית אסור. אלא יהיו שלמות מטבע הוייתם וכאן דכתיב תחלה לא תניף וגו׳ הרי מיותר אבנים שלמות או להיפך מיבעי אבנים שלמות ולא תניף עליהם ברזל. ויהיה ביאורו דמ״מ אסור להישיר הפגימות ע״י ברזל. אבל לשון לא תניף קודם אזהרה דשלמות מוכח דאפי׳ בדבר שאינו נוגע לשלמות האבנים אסור להניף ברזל. והיינו כדתנן במדות שם שלא היו מלבנין בכפיס של ברזל כו׳. ומעתה ההכרח לפרש שיהיו אבנים שלמות ג״כ:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 27 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb