העמק דבר על דברים · פרק 20 · פסוק 10

וקראת אליה לשלום. פרש״י במלחמת הרשות הכ״מ. והרמב״ם הל׳ מלכים פ״ו ה״א כ׳ אין עושין מלחמה בעולם עד שקורין אליה בשלום א׳ מלחמת הרשות וא׳ מלחמת כו׳ וליטעמי׳ קאי שכ׳ בתנאי השלום אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו ב״נ עליהן אין הורגין מהם נשמה והרי הן למס כו׳. וכ״כ עוד בפ״ח ה״ט וכן עיר שהשלימה אין כורתין להם ברית עד שיכפרו בע״ז כו׳ וא״כ תנאי השלום הן ג׳ דברים היינו למס ועבדות וגירות לז׳ מצות. וע״ז האופן היה התנאי ששלח יהושע אפי׳ למלחמת הכנענים. אבל רש״י פירש שתנאי השלום אינו אלא למס ועבדות. ובזה האופן מיירי כל הפרשה. וא״כ ודאי דוקא מלחמת הרשות. ולא שבעה אומות שבא״י. והא שרצה משה רבינו להשלים עם סיחון. לא היה אלא לשעה. שרצה תחלה לכבוש ולחלק א״י ואח״כ עה״י כמש״כ בפ׳ דברים שע״ז הענין נפלו כמה דברים ותוכחות. אבל להניח לגמרי בשלום בא״י גוים עובדי ע״ז א״א אפי׳ רוצים להיות למס ועבדות. משא״כ בחו״ל אם רוצין להשלים אין חוששין להם אם יעבדו ע״ז: