אשר ידעו ה׳ פנים אל פנים. דאע״ג שהקב״ה מדבר עם נביא לצורך הדור. אבל אחר שאינו מוכשר מצד עצמו למעלה זו כ״כ הרי זה כמלך בו״ד מדבר עם מי שאינו לפ״כ אלא שהשעה צריכה לכך אזי אינו מדבר עמו בפנים יפות שיהא מביט אל פניו אלא כמדבר מן הצד. משא״כ אם הענין נותן לדבר עם מי שראוי לכך גם מצד עצמו אזי יש מזה להמלך להביט על פניו וכך הוא מלכותא דרקיעא וכדאיתא ברבה ריש פ׳ ויקרא אל משה ועם אדם לא דבר דרך לדבר עם אריסו. ועם נח לא דבר. דרך לדבר עם נקדודו פי׳ השעה היתה צריכה לכך אפילו אינם ראוים מצ״ע. וכך אירע שדבר עם גדעון וכדומה אע״ג שלא היו ראוים לכך ושארי נביאים שהיו ג״כ ראוים לכך. אבל עוד לא היתה הארת פנים באהבה כמו עם משה:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 34 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb