העמק דבר על דברים · פרק 22 · פסוק 7

למען ייטב לך והארכת ימים. כבר ביארנו לעיל בעשרת הדברות השניות פעם השנוי שכתב שם למען יאריכון ימיך ואח״כ למען ייטב לך. שמזה הוכיחו חז״ל דמיירי בעולם הנשמות שהוא עולם שכולו ארוך. ואח״כ בעולם התחיה שהוא עולם שכולו טוב. ומזה למדנו דכאן דכתיב למען ייטב לך ואח״כ והארכת ימים דמיירי בעוה״ז. מש״ה מתחלה היעוד על ההוה ואח״כ על הימים הבאים. והא שייעד הכתוב שכר הרוחני במצות כיבוד או״א ושכר הגשמי במצות שלוח הקן. היינו כדי ללמוד מזה ע״ז. דמצד הסברא מגיע עבור כבוד או״א רק שכר בעוה״ז כיון שהוא מצוה שדעת האדם נותנת ע״ז. ומצות שלוה״ק רק בעוה״ב שהוא מצוה למעלה מדעת אנושי. כן שכרו צפון למעלה מהליכות זה העולם. א״כ אם היה כתוב בכבוד או״א שכר עוה״ז ובשה״ק שכר עוה״ב הייתי אומר דלהפוך לא. מש״ה כתיב בכבוד או״א שכר הרוחני מכש״כ בשלה״ק. ובשלוה״ק כתיב שכר בעוה״ז מכש״כ בכבוד או״א. ומזה למדנו כמו כן בכל המצות שיש להם לכל א׳ שכר בעוה״ז ובעולם הנשמות ובעולם התחי׳. והיינו דתנן בקידושין ספ״א כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ. ופרש״י מטיבין לו בעוה״ז. ונוחל את הארץ חיי עוה״ב והיינו עולם התחי׳ כדתנן ע״ז ריש פ׳ חלק. שנא׳ ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. ומאריכין לו ימיו היינו עולם שכולו ארוך זה עולם הנשמות. עוד זאת למדנו משנוי דהני קראי דבכבוד או״א כתיב על האדמה אשר ה׳ וגו׳ ובשלוה״ק כתיב סתם. ללמדנו דעיקר שכר התורה מסוגל לא״י שעל כן היא נקראת תורת אלהי הארץ. ומכ״מ נוהג בכ״מ. מש״ה פירשה תורה דאפי׳ כבוד או״א דהיא מצוה שכלית וא״כ הדעת נותנת שכל המקומות שוין. מכ״מ אחר שהזהיר הכתוב עליה נעשית חקה כמש״כ שם. ומש״ה סגולתה יותר בא״י. ולהיפוך אפי׳ שלה״ק דהיא ודאי מצוה חקית מכ״מ שכרה בכ״מ. ומעתה למדין זמ״ז וכל המצות למדין משניהם. וכמו דתנן שלהי מס׳ חולין ומה שלוה״ק שהיא כאיסר א״ת למען ייטב לך והארכת ימים ק״ו לכל מצות שבתורה :