לא תטה משפט. ע״כ לא מיירי ביודע היכן הדין נוטה והוא פוסק להיפך. דזה אינו מטה משפט אלא גורם לגזול כמשמעו. אלא בשעת חקירת הפסק לא יטה דעתו לצד הסברות לצד א׳. וכן אזהרה שניה לא תכיר פנים. היינו קודם גמר הדין. אבל בשעת גמר הפסק איתא בשאלתות הנוספות לפ׳ משפטים בזה״ל לא תכירו פנים במשפט אל תכירהו אלא בשעת חיתוך הדין. ור״ל דבשעה שמחתכים הדין לפסוק יש להכיר הבע״ד אולי א׳ רמאי וכמבואר בש״ע ח״מ סי׳ ט״ו ס״ג או שדעתו נוטה שבע״ד זה רמאי כו׳:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 16 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יעור עיני חכמים. היינו שהדיינים יראו זרות בחקירה:
ויסלף דברי צדיקים. של בע״ד. שיהא נראין כטוען שקר. ויהיו נראין כמסולפין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb