ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחון וגו׳. עוד פיוס כי אין אדם יודע מה זה טוב ומה רע באשר אינו רואה אחרית הדבר. והראה לדעת מזה הענין כי מזו הצרה של גזרת ארבעים שנה יצא שמחה זו של כיבוש סיחון ועוג. שאלו נכנסו מקדש ברנע לא״י מיד היו נכנסים דרך אדום מדרום א״י. שהרי אז היו עוד מבוהלים אלופי אדום. ומפני שם ישראל נחת הוא. עד שעלה שמפני הגזירה ההיא עלו המעפילים דרך אדום להר. ויכתום עד חרמה. ומזה סר הפחד. והיו מוכרחים לסבוב כל אדום ומואב עד בואם לסיחון ויצא למלחמה ונכבש. הרי דזו הרעה סיבבה כל הטובה. וכן להיפך רמז בזה דמזו השמחה שהיה לישראל שכבשו ארץ סו״ע. יצא כל צרת הגלות וחרבן הארץ כמו שביארנו בסוף פ׳ דברים ג׳ י״ב שביאר משה לישראל סכנה זו של כיבוש עה״י והחלוקה בזה שניתן לראובני ולגדי. והיינו שסיים
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 29 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb