ואתם פנו לכם וסעו וגו׳. ג״ז בכלל הגזרה שלא יהיו יושבים במקום א׳ כל המשך עד כלות מ׳ שנה אלא דוקא יסעו ממקום למקום. והיה הרצון בזה כפי שנתבאר בפ׳ שלח שלא יתחלל ש״ש במצרים ובכנענים שיאמרו שאין יכולת להביאם לא״י אלא לעשות בשביל ישראל מן המדבר ישוב. ועוד ביארנו בפ׳ שלח עה״פ וידעתם את תנואתי שזה היה ללמדנו אורח הגלות והפזור. ושתהי׳ הגלות דוקא ממקום למקום ולא במקום א׳. וע׳ להלן ב׳ א׳. וג״ז בא לתכלית שימלא כבוד ה׳ את כל הארץ כמש״כ שם במקרא ואולם חי אני וגו׳. כ״ז היה ברצון ה׳ ולישראל היה זה הפרט גזרה רעה יותר מגזרה הראשונה של מיתה במדבר שהרי מתחלה בקשו הרבה שלא ליכנס לארץ אלא שכסבורים היו שעי״ז ישובו למצרים והקב״ה לא הניחם אבל מה חסר להם במדבר ולהיות בני חורין. אכן גזרת הטלטול היה קשה להם כחרבות. ע״כ:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 1 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb