וה׳ אמר לכם לא תוסיפון וגו׳. כבר פי׳ הראשונים שהוא המקרא שבפ׳ בשלח לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. וכ״ה ברבה מגילת אסתר בשם רשב״י בג׳ מקומות הזהיר הקב״ה כו׳. ולא שעיקר פשטא דקרא הוא לאזהרה דודאי אינו אלא הבטחה רק למדנו משה רבינו בשם ה׳ שיש באותו מקרא כוונה שניה שהוא אזהרה ג״כ והיינו לשון וה׳ אמר לכם וגו׳ ואלו היה כך פשט המקרא לא היה נצרך לפרש הכי אלא משום שאינו לפי הפשט הוצרך ללמדנו שיש בדבר עוד כוונה שניה. ומזה למדנו שיש בדבר ה׳ כוונות שונות לבד הנראה ממשמעות הענין . והיינו ממה שאמר בשם ה׳ לא תוסיפו לראותם עוד. והוא כפל לשון דהוספה היינו עוד הפעם. אלא ללמדנו בזו אזהרה שלא יוסיפו ברצון לראותם עוד. ומעתה מדויק האי עוד לפרש כדתנן שלהי מס׳ סנהדרין לא תבנה עוד לכמות שהיתה כו׳. ה״נ דוקא כמו שהיו במצרים. וכדאיתא בירו׳ והביא הרמב״ן ז״ל לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לסחורה לפרקמטיא ולכבוש הארץ דאלו דברים מטרידים את הדעת ולא יבוא ללמוד דרך אנשי מצרים. והיינו שדייק הכתוב כאן לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 17 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb