ואפן וארד וגו׳. מבואר בס׳ שמות ל״ב ט״ו הכוונה בזה הלשון שירד לאחור ופניו כלפי שכינה:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 9 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וההר בוער באש. ועדיין היה בוער באש ולא היה כמו שאמר ה׳ מתחלה במשוך היובל המה יעלו. ממילא יהא נפסק האש וגלוי שכינה. אבל כאשר ירדתי לאחור ראיתי שעדיין ההר בוער באש. ומזה היה לי הוכחה דרצונו ית׳ ליתן לי לוחות שניות ומסתמא רצונו שישברו לוחות אלו. ויהיה נצרך לוחות שניות:
ושני לוחות הברית על שתי ידי. גם מזה היה לו הוכחה שרצונו ית׳ בכך כאשר יבואר בסמוך. מש״ה פירש שהיו על שתי ידיו. לא כמו שאנו אוחזים בס״ת אלא היו מונחים על שתי ידיו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb