כל צפור טהורה. ולהלן כתיב עוד הפעם כל עוף טהור תאכלו. וזה פלא. מזה למדו חז״ל בחולין דקל״ט ב׳ דצפור לא מיקרי אלא טהור. משא״כ עוף יש טהור וטמא מש״ה פירש הכתוב עד שלא הוציא הטמאים מכ״מ צפור תאכלו שאין טמא נקרא צפור אבל קודם שבא לומר דעוף טהור תאכלו פי׳ את אלה לא תאכלו והמותר כל עוף טהור תאכלו והא דכתיב אלה טהרה ודאי מיותר ולדרשה כדאי׳ שם דק״מ לאסור את השחוטה של מצורע בלאו הבא מכלל עשה. טהרה ולא שחוטה והכי דרשו בת״כ להלן במקרא כל עוף טהור ולא טמא כפרש״י:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 14 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb