ואתה תשוב ושמעת בקול ה׳. כבר ביארנו משמעות זה הלשון עיון ודקדוק בתורה שבכתב ומגיד המקרא שבבואם לא״י ויגיעו למעשה כמה דברי׳ שהיה העיון עד כה הילכתא למשיחא ולא למעשה ע״כ עתה בבואם לידי מעשה. תשוב ושמעת בקול ה׳. תחזור לעיין להוראה למעשה. ולמדין מכאן דאע״ג שעיין והוציא דבר חידוש שלא בשעת מעשה כשיבא מעשה לידו מחויב לחזור ולדון בדבר. והיינו דאמר ר״י בגיטין דכ״ג וכי בשביל שאנו מדמין נעשה מעשה. פי׳ אע״ג שלהלכה ברור לנו שכך הוא מ״מ אלו הגיע מעשה לידינו הי׳ לנו להתיישב עוד הפעם ואולי היינו חוזרים בדבר. ויש ראיה לזה מדאיתא בהוריות ריש פ״ב הורה כה״ג שוגג ועשה שוגג פשיטא אמר אביי הב״ע כגון שהורה ושכח מאיזה טעם הורה ובשעה שעשה אמר הריני עושה ע״ד הוראתו מ״ד כיון דאלו מתיידע לי׳ שמא הדר בי כמזיד דמי ולא ליחייב קמ״ל. הרי דעפ״י דין אין לעשות ולסמוך על עיונו מכבר עד שידע הטעם והראיה שלו בשעת מעשה:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 30 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb