וכל בהמה מפרסת פרסה וגו׳. משום דשה כשבים משמע ולא כלאים הבא מן הכשב ועז. כדאיתא בב״ק פ׳ מרובה ובכ״מ כל מקום שנאמר שה לאפוקי כלאים מש״ה כתיב וכל בהמה וגו׳ ובבכורות ד״ז איתא מדכתיב שה שה מרבינן אפילו כלאים. אבל התם מיירי אפילו הוא קלוט ואפשר לומר עוד שבא ללמד אפי׳ אינו מכיר שום מין יכול לסמוך על סימנין אלו ואין לו לחוש שמא הוא נדמה ומשונה כמש״כ הרמב״ן בהלכות מס׳ בכורות פ״ב ודוקא דמוחזק שנוי בדרי׳ אבל כו׳ אלא כולהי בהמות במינן ילדן עכ״ל:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 14 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל בהמה וגו׳. עי׳ בפנים. ונראה עוד בהא דאי׳ בסנהדרין דנ״ט דבשר היורד מן השמים כשר לאכילה. ומבואר שם דאם היה דבר טמא יורד מן השמים היה אסיר. ולכאורה קשה בין לדעת הרמב״ם דס״ל דבשר מהלכי שתים אסור מדרשה דכתיב אותה תאכלו וכמש״כ באורך הר״ן פ׳ אע״פ. א״כ מנלן דהאי בשר שרי. הרי אינו שור שה כשבים ושה עזים. בין להרמב״ן דמתיר לאכול בשר אדם. קשה מנלן דבעינן בבשר היורד מן השנוים סימני טהרה. ונימא דכמו דלא בעינן שחיטה. שהרי בשמים לא נשחטו מבני זביחה. ה״נ לא בעינן סימני טהרה. איברא מזה המקרא נתיישב הכל. וה״נ נתיישב הא דאי׳ עוד בסנהדרין דס״ה ב׳ דר״ח ור״א כו׳ הוי עסקי בס׳ יצירה ואיברי להו עגלא תילתא ואכלי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb