אמרתי אפאיהם. כבר ביארנו בראש השירה דכ״ז מדבר בגלות ראשון שעבדו עבודת כוכבים. ונשתנה גלות ראשון שגלו תחלה החרש והמסגר אלף שהן גדולי הדור. וגם היה שם דניאל חמ״ו גדולי מלכות מה שהיה בזה הרבה טובת ישראל בגלות יותר משהיה בגלות השני. והסיבה לזה דבגלות הרומיים ידעו גם הרומיים ואמרו בעצמם אם לא כי צורם מכרם וה׳ הסגירם כדאיתא בגיטין פ׳ הניזקין. אבל בגלות נ״נ לא ידעו הכשדים את ה׳ כלל ע״כ היה ההכרח למען כבודו להגלות שמה גדולי ישראל אשר הי׳ להכיר ע״י מעשי ה׳ וזהו דבר השירה:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 32 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמרתי אפאיהם. שאשאיר מהם רק פאת האומה המה מוקצה שבעם. או אשביתה מאנוש זכרם. יהיו גולים במקום שאין אנוש וישכחו מהם עד שישובו כראוי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb