את ה׳ אלהיך תירא וגו׳. להלן י׳ כ׳ יבואר עפ״י מדרש חז״ל בפ׳ מטות שתהא כאותן שנקראו יראי אלהים וגו׳ והכונה שישקיע דעתו ביראת אלהים. ובזה נכלל הא דאי׳ בתמורה ד״ה איסור מוציא ש״ש לבטלה ובא אזהרה באותה שעה ביותר דהמוציא ש״ש לבטלה עונשו במיתה ובשעת מלחמה פגעו סמוך ח״ו:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 6 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואותו תעבוד. שם הפי׳ עפ״י המדרש שתפנה עצמך לתורה וגו׳ וכאן הפי׳ שיפנה עצם מלחמתו לש״ש לטובת הכלל. או להקים צווי המלך. והיא חובה ע״פ התורה. אבל לא להנאת עצמו ללחום כדי לבוז ולשלול וכדומה:
ובשמו תשבע. אחרי שמקרב דעתו ומחשבותיו לשמים מותר או מצוה לשבע בשמו כמו שהוא עפ״י תנאים שנזכרים שמה. ושם התנה עוד ובו תדבק היינו למי שלא הגיע למעלת ואותו תעבוד לפי הכונה שם עליו להזהר להדבק בשכינה על ידי שישיא בתו לתלמיד חכם כמבואר שם על פי מדרש חז״ל. אבל כאן נשתוו כל הולכי מלחמה במצות עשה ואותו תעבוד. וגם כי אין עת מצוא למצות עשה דבו תדבק לעת כזאת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb