צור ילדך תשי. לפי הפשט הוא משורש נשה והתי״ו הוא אות השמוש. וביאר הכתוב שאחר ששכחת גמול ה׳ שהוא ילדך ותבא אח״כ לידי מדה זו. ותשכח אל מחוללך. שהוא עושה עמך טובה בכל פעולתך. וא״כ אתה נצרך אליו ית׳ גם עתה . וחז״ל ברבה במדבר פ״ט והובא בפרש״י ע״ז דנ״ד ב׳ פירשו לשון תשי מלשון מתשת כח והתי״ו מן השורש. וכ״י התשת כח של צור ילדך. והוא כוונה שניה ומדויק בזה חסרון הדגוש בשי״ן:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 32 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותשכח אל מחוללך. שכחת כי אתה נצרך לכח גבורה של מעלה. ואם לא תתן להקדש ברכה יחסר לך השפע והנה גם כאן כתיב בלשון נוכח כמו שמהפך פניו לדור שמדבר עמו שלא יהיו תמהים איך יבא דור שמאחריהם לדברים כאלו. ע״ז אמר דגם אתה אם אך תסיח דעת מה׳ תבא לידי כך לשכח מה שנוגע לך בכל שעה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb