יקרבו ימי אבל אבי. הלואי ויקרבו. פרוש אחר, יצחק ברך את עשו והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך, ותריד הוא לשון צער כמו באיכה (ג) זכר עניי ומרודי וכן פרש"י בתהלים (נה) אריד בשיחי. עשו פרש את הברכה שקאי על עצמו, שכאשר תריד בימי אבל אביו אזי ופרקת עלו מעל צוארך שיהרוג את יעקב. וזהו וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו, ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי, שמעצם הברכה אמר להרוג את יעקב, ברם יצחק התכוון לעמים שיצאו מעשו ומיעקב ולא לבניו ממש. ועשו לשיטתו שהתענין רק במה שיהיה בחייו, ועיין לעיל (כה) על הכתוב ויעקב נתן לעשו.
קריאה במקור
קונטרס חיבה יתירה · בראשית · פרק 27 · פסוק 41
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Responsa Benei Banim, Jerusalem 1981-2005
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000827677&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a6a2221bfb49ed11f67ac3d247d69dbb6a2ed4f4a22a3339ed349045cb98329